מהו דו"ח אשראי צרכני

מדוע הוא חשוב ?

לעיתים גם כשהאדם מולנו נראה 'בסדר', יתכן שהתנהלותו הפיננסית ומצבו הכלכלי אינם מתאימים לאופי ההתקשרות שלנו. יתכן שקיים חשבון מוגבל שאיננו יודעים עליו, צווי כינוס נכסים / הוצאה לפועל שהוגשו בתקופה האחרונה או חריגות משמעותיות ממסגרת האשראי.

icon3

הבדיקה מאפשרת להעריך את הסיכון הפוטנציאלי הכרוך בהיכנסות להתקשרות חדשה, באמצעות צמצום עמימותו.

המידע המתקבל, בכפוף לחוק שירות נתוני אשראי, מאפשר להתרשם ממוסר התשלומים של הנבדק, בהתנהלותו הכללית ובמידת עמידתו בהתחייבויות שנטל על עצמו. זאת, כפי שעולה ממגוון רחב של מרשמים פיננסיים, עסקיים וממלכתיים.


קיימות שלל התקשרויות להן דו"ח זה עשוי להיות רלוונטי, טרם חתימה על חוזים והסכמים. בכללן:

  •  העסקת קבלני ביצוע / שיפוצים
  • חתימה על חוזה שכירות
  • כניסה לשותפות חדשה עם גורם עסקי
  • מתן הלוואה / אשראי

המידע שמתקבל נחלק לשני סוגים:

  • מידע חיובי – מסגרות אשראי שהוקצו לנשוא הבדיקה וכן הלוואות שניתנו לו, אשר שולמו כסדרן. על פי חוק, מידע זה יופיע רק כאשר קיים מידע שלילי בעניינו של נשוא הבדיקה; או בהעדר קיומו של מידע שלילי, כאשר נשוא הדו"ח הודיע על הסכמתו לאיסוף מידע חיובי הנוגע אליו.

  • מידע שלילי – נתונים הנוגעים לאי עמידה בתשלום חובות, הנדלים ממקורות המנויים בחוק. אלו כוללים:

לפירוט נרחב, המשיכו לקרוא מטה.

דו"ח אשראי צרכני אינו כולל נתונים אודות הכנסות, הוצאות או מידע אישי כגון מצב משפחתי ורמת חיים.

כמו כן, הכללים המוגדרים בחוק שירות נתוני אשראי מגבילים את אופן הצגת הנתונים בדוח נתוני אשראי ואת תוקף הזמן המותר להופעתם. ניתן לקרוא מידע נוסף על כך מטה.

דו"ח אשראי צרכני מורכב ממידע שנאסף מן המקורות הבאים, תחת מגבלות מסויימות:

  • כונס הנכסים הרשמי – המידע יימסר למבקשי הדוח במהלך שבע שנים ממועד סגירת ההליך.
  • לשכות ההוצאה לפועל – המידע יימסר במהלך חמש שנים ממועד פתיחת התיק, תחת תנאים מסויימים.
    • צווי הוצאה לפועל
    • תביעות על סכום קצוב
    • הכרזה על הגבלה באמצעים
    • תיקי שטרות
  • בנק ישראל – המידע יימסר במהלך שלוש שנים מסיום ההגבלה.
    • חשבונות מוגבלים
    • חשבונות ברשימת המוגבלים החמורים
  • תאגידים בנקאיים ומנפיקי כרטיסי חיוב – המידע יימסר במהלך חמש שנים ממועד משלוח מכתב ההתראה.
    • התראות על צ'קים חוזרים
    • נקיטת הליכים לגביית חוב (בגין הלוואות / חריגות ממסגרת וכד')
  • מקורות מוסמכים – המידע יימסר במהלך חמש שנים מתאריך היווצרות החוב.
    • דיווחים על חובות של לקוחות (שלא נפרעו תוך לפחות 90 יום).
    • מדובר בגופים עסקיים/מסחריים גדולים, כגון ספקי שירות, חברות תשתית וחברות ביטוח.
  • חברת חשמל
  • בתי המשפט
    • צווים והגבלות על בעלי מניות ונושאי משרות
  • מידע חיובי המלוקט מגופים בנקאיים – יופיע רק אם קיים מידע שלילי על נשוא הבדיקה, למעט מספר מצומצם של מקרים.
    • הלוואות שניתנו לנשוא הבדיקה ושולמו כסדרן (הלוואות שקיבל לזמן קצוב העולה על שישה חודשים).
    • מסגרות אשראי שהוקצו לו.

להלן דו"ח המקור, אשר מופק בבדיקה זו.

  • הנתונים מוצגים כך ש:
    • עיגול ריק מסמן כי לא נמצאו נתונים לדיווח בהתייחס למקור זה.
    • עיגול המסומן במינוס ( – ) משמעו כי יש פרטים לדיווח הנוגעים לאי עמידה בהתחייבויות.
    • עיגול המסומן בפלוס (+) משמעו כי ישנם פרטים חיוביים לדיווח, כתוצאה מעמידה בהתחייבויותיו של נשוא הבדיקה.

בהתאם לסעיף 28 (א) לחוק שירות נתוני אשראי, תשס"ב 2002, דו"ח אשראי צרכני מופק על ידי גוף בעל רישיון, ולכן נדרשים פרטים נוספים ממזמין הדו"ח (שם מלא, מספר נייד, כתובת מגורים ומספר תעודת זהות). כמו כן, נדרשת סיבה להזמנת הדו"ח, מבין הסיבות המאושרות הבאות:

  • מתן אשראי ללקוח
  • מכירה או רכישה של נכס או שירות
  • התקשרות בעניין המחאת זכויות או חובות
  • התקשרות בחוזה שכירות וחידושו
  • התקשרות בחוזה העסקה

במקרים בהם לא ניתן לעמוד בתנאים אלו: נבצע בדיקות למול מאגרים רשמיים ופתוחים על מנת להתחקות אחר מידע רלוונטי הנוגע למוסר התשלומים של נשוא הדו"ח. בכללו: פשיטות רגל, חשבונות מוגבלים והופעה במרשמי חייבים מוגבלים/משתמטים בהוצאה לפועל.

מהו דו"ח אשראי צרכני

מדוע הוא חשוב ? 

לעיתים גם כשהאדם מולנו נראה 'בסדר', יתכן שהתנהלותו הפיננסית ומצבו הכלכלי אינם מתאימים לאופי ההתקשרות שלנו. יתכן שקיים חשבון מוגבל שאיננו יודעים עליו, צווי כינוס נכסים / הוצאה לפועל שהוגשו בתקופה האחרונה או חריגות משמעותיות ממסגרת האשראי.

icon3

 הבדיקה מאפשרת להעריך את הסיכון הפוטנציאלי הכרוך בהיכנסות להתקשרות חדשה, באמצעות צמצום עמימותו.

icon3

המידע המתקבל, בכפוף לחוק שירות נתוני אשראי, מאפשר להתרשם ממוסר התשלומים של הנבדק, בהתנהלותו הכללית ובמידת עמידתו בהתחייבויות שנטל על עצמו. זאת, כפי שעולה ממגוון רחב של מרשמים פיננסיים, עסקיים וממלכתיים.


 קיימות שלל התקשרויות להן דו"ח זה עשוי להיות רלוונטי, טרם חתימה על חוזים והסכמים. בכללן:

  •  העסקת קבלני ביצוע / שיפוצים
  • חתימה על חוזה שכירות
  • כניסה לשותפות חדשה עם גורם עסקי
  • מתן הלוואה / אשראי

המידע שמתקבל נחלק לשני סוגים:

  • מידע חיובי – מסגרות אשראי שהוקצו לנשוא הבדיקה וכן הלוואות שניתנו לו, אשר שולמו כסדרן. על פי חוק, מידע זה יופיע רק כאשר קיים מידע שלילי בעניינו של נשוא הבדיקה; או בהעדר קיומו של מידע שלילי, כאשר נשוא הדו"ח הודיע על הסכמתו לאיסוף מידע חיובי הנוגע אליו.

  • מידע שלילי – נתונים הנוגעים לאי עמידה בתשלום חובות, הנדלים ממקורות המנויים בחוק. אלו כוללים:
    • דיווחים של בנקים וחברות אשראי על התראות בגין המחאות שחזרו
    • הגבלת חשבונות בנק
    • צווים בלשכות הוצאה לפועל
    • הליכי פשיטת רגל וכינוס נכסים
    • צווים והגבלות משפטיות, כגון על נשיאת תפקיד בחברה
    • דיווחי גופים מוסמכים על חובות כלפיהם

לפירוט נרחב, המשיכו לקרוא מטה.

דו"ח אשראי צרכני אינו כולל נתונים אודות הכנסות, הוצאות או מידע אישי כגון מצב משפחתי ורמת חיים.

כמו כן, הכללים המוגדרים בחוק שירות נתוני אשראי מגבילים את אופן הצגת הנתונים בדוח נתוני אשראי ואת תוקף הזמן המותר להופעתם. ניתן לקרוא מידע נוסף על כך מטה.

דו"ח אשראי צרכני מורכב ממידע שנאסף מן המקורות הבאים, תחת מגבלות מסויימות:

  • כונס הנכסים הרשמי – המידע יימסר למבקשי הדוח במהלך שבע שנים ממועד סגירת ההליך.
  • לשכות ההוצאה לפועל – המידע יימסר במהלך חמש שנים ממועד פתיחת התיק, תחת תנאים מסויימים.
    • צווי הוצאה לפועל
    • תביעות על סכום קצוב
    • הכרזה על הגבלה באמצעים
    • תיקי שטרות
  • בנק ישראל – המידע יימסר במהלך שלוש שנים מסיום ההגבלה.
    • חשבונות מוגבלים
    • חשבונות ברשימת המוגבלים החמורים
  • תאגידים בנקאיים ומנפיקי כרטיסי חיוב – המידע יימסר במהלך חמש שנים ממועד משלוח מכתב ההתראה.
    • התראות על צ'קים חוזרים
    • נקיטת הליכים לגביית חוב (בגין הלוואות / חריגות ממסגרת וכד')
  • מקורות מוסמכים – המידע יימסר במהלך חמש שנים מתאריך היווצרות החוב.
    • דיווחים על חובות של לקוחות (שלא נפרעו תוך לפחות 90 יום).
    • מדובר בגופים עסקיים/מסחריים גדולים, כגון ספקי שירות, חברות תשתית וחברות ביטוח.
  • חברת חשמל
  • בתי המשפט
    • צווים והגבלות על בעלי מניות ונושאי משרות
  • מידע חיובי המלוקט מגופים בנקאיים – יופיע רק אם קיים מידע שלילי על נשוא הבדיקה, למעט מספר מצומצם של מקרים.
    • הלוואות שניתנו לנשוא הבדיקה ושולמו כסדרן (הלוואות שקיבל לזמן קצוב העולה על שישה חודשים).
    • מסגרות אשראי שהוקצו לו.

להלן דו"ח המקור, אשר מופק בבדיקה זו.

  • הנתונים מוצגים כך ש:
    • עיגול ריק מסמן כי לא נמצאו נתונים לדיווח בהתייחס למקור זה.
    • עיגול המסומן במינוס ( – ) משמעו כי יש פרטים לדיווח הנוגעים לאי עמידה בהתחייבויות.
    • עיגול המסומן בפלוס (+) משמעו כי ישנם פרטים חיוביים לדיווח, כתוצאה מעמידה בהתחייבויותיו של נשוא הבדיקה.

בהתאם לסעיף 28 (א) לחוק שירות נתוני אשראי, תשס"ב 2002, דו"ח אשראי צרכני מופק על ידי גוף בעל רישיון, ולכן נדרשים פרטים נוספים ממזמין הדו"ח (שם מלא, מספר נייד, כתובת מגורים ומספר תעודת זהות). כמו כן, נדרשת סיבה להזמנת הדו"ח, מבין הסיבות המאושרות הבאות:

  • מתן אשראי ללקוח
  • מכירה או רכישה של נכס או שירות
  • התקשרות בעניין המחאת זכויות או חובות
  • התקשרות בחוזה שכירות וחידושו
  • התקשרות בחוזה העסקה

במקרים בהם לא ניתן לעמוד בתנאים אלו: נבצע בדיקות למול מאגרים רשמיים ופתוחים על מנת להתחקות אחר מידע רלוונטי הנוגע למוסר התשלומים של נשוא הדו"ח. בכללו: פשיטות רגל, חשבונות מוגבלים והופעה במרשמי חייבים מוגבלים/משתמטים בהוצאה לפועל.

הליכי פשיטת רגל​

מהו הליך פשיטת רגל ?

פשיטת רגל הינה הכרזת חייב, שהינו אדם יחיד, על חדלות פירעון. כלומר, על כך שאינו יכול לפרוע את חובותיו. כאשר חברה מגיעה לחדלות פירעון, המונח בו ראוי להשתמש הינו הליך 'פירוק'.
הליך זה עבר רפורמות ושינויים רבים, המתבטאים בין היתר בעלייה במספר הבקשות לפשיטת רגל משנה לשנה. מספר הבקשות בשנת 2017 גדול פי יותר מ-5 בהשוואה לשנת 2008 (21,232 לעומת 3,874 בקשות). 

תחילה יהיה על חייב להגיש בקשה לפשיטת רגל. לאחריה, יחליט בית המשפט אם לייתן צו כינוס נכסים.

עם מתן צו הכינוס לאדם או לחברה:

  • יעוכבו כל ההליכים המשפטיים שננקטו כלפי החייב, לרבות הליכי הוצאה לפועל ועיקולים.
  • יחולו על החייב איסורים הנוגעים לפעילויות כלכליות שונות. עם זאת, עמדתו של כונס הנכסים הרשמי הינה שיש לאפשר לחייבים המצויים בכל שלבי הליך פשיטת הרגל, לבצע פעולות בסיסיות כגון פתיחת חשבון בנק, קבלת כרטיס חיוב מידי, הוראות קבע וכו'.
  • בית המשפט ימנה נאמן או מפרק, שיבצע בדיקה פרטנית בנוגע להיקף החובות ויכולתו של החייב/ת לפרוע אותם. ינקטו מאמצים למניעת הונאות והברחת נכסים מהארץ.
  • לעיתים יוטלו הגבלות נוספות, לרבות איסור על יציאתו של החייב מגבולות המדינה, לשם שמירה על זכויותיהם הקנייניות של הנושים. מטרת הצו הינו מניעת בריחת החייב לחו"ל והשארתו תחת פיקוחו הכלכלי של כונס הנכסים הרשמי.
    כונס הנכסים נוקט בגישה מחמירה כנגד חייבים המנצלים לרעה את ההליך ומנסים להערים על נושיהם. הדבר יכול להגיע לכדי הגשת כתב אישום פלילי בגין עבירות פשיטת רגל.

לעיתים נקבע, כבר אז, סכום קבוע שעליהם לשלם באופן חודשי לצורך פירעון חובם לנושים. התשלום החודשי נקבע בהתאם להכנסות החייב ומשפחתו וכן פוטנציאל השתכרותו. לעיתים זה יוטל בשלב מאוחר יותר.

לאחר מתן צו כינוס, ישקול בית המשפט אם יכריז על הכרתו בחייב כפושט רגל. במידה ועשה כן, תפקידו של בית המשפט מאותה נקודה יהיה להסדיר את כינוס הנכסים של החייב על מנת לחלקם לנושיו. זאת, בנסיון לאזן בין זכויות הנושים לזכויות החייב. כאשר מדובר בפירוק של חברה, מטרת בית המשפט הינה לממש ולמצות את נכסיה הנותרים על מנת לפרוע את חובותיה.

עמידה בתנאי תוכנית הפירעון האישית, כפי שגובשה לחייב, תזכה אותו בהפטר חלוט ותוביל אותו להתחלה כלכלית חדשה. כלומר, אחרי שיפרע את חובו, הוא יקבל הכרה על כך מבית המשפט. בדומה לכך, חברה אשר מימשה את כלל הנכסים שעמדו לרשותה תקבל צו מבית המשפט המורה על חיסולה הסופי. צו זה יפטור את בעליה מכל חוב או טענה משפטית. 

לעיתים בתי המשפט יכירו בעובדה כי אין ביכולתו של החייב לעמוד בדרישות הנושים ולפרוע את חובותיו במלואם. באפשרותו של בית המשפט להעניק "צו הפטר" שיפטור את החייב מחובותיו, משמע, יבטל את יתרת החובות שנצטברו טרם מתן צו הכינוס. משמעותו כי בית המשפט השתכנע שהחייב הגיע לקצה יכולתו לפרוע את חובותיו וכי המשך ניהול ההליך לא יביא כל תועלת לנושים. לאחריו יוכל פושט הרגל לפתוח דף חדש מבחינה כלכלית.

בעת טיפול בבקשות הפטר, בתי המשפט מפעילים שיקול דעת בהתבסס על תסקיר הכונס הרשמי, מידת תום ליבו של החייב, התנהלותו, עמדת הנושים ועוד. בית המשפט רשאי להעניק, להתלות או להתנות הפטר בתנאים מסויימים, אם הוא מוצא זאת לנכון. כתבה האפוטרופוס הכללי והכונסת הרשמית במשרד המשפטים: " … תוך ביצוע האיזון הנדרש בין אינטרס החייב בשיקום כלכלי בדרך של הפטר מחובותיו וזכותו לקיום בסיסי הולם ולחיים בכבוד, לבין אינטרס הנושים לפירעון הוגן ושוויוני של החובות כלפיהם. "
בשנת 2015, ניתנו בכל מחוזות הכונס הרשמי 4,093 צווי הפטר, אשר היוו כ-8% מסך התיקים הפעילים (עליה של כאחוז לעומת 2014).

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, צפוי להכנס לתוקפו בספטמבר 2019. תכליתו של החוק להסדיר את כלל דיני חדלות הפירעון ולהחליף חקיקה קיימת, שאינה מרוכזת. תקוותם של המחוקקים הינה לבסס את וודאותו של הדין בתחום, לקצר תהליכים ולנסות לצמצם את הנטל הבירוקרטי. 

הליכי הוצאה לפועל

רשות האכיפה והגבייה מופקדת על גביית חובות וקנסות בישראל. מערכת הוצאה לפועל הינה יחידה תחת גוף זה ותפקידה העיקרי הינו לסייע להסדיר פרעונם של חובות.

להלן פירוט אודות סוגיהם השונים של תיקי הוצאה לפועל:

  • תיקים הנפתחים בעקבות בקשה לאכיפת החלטות שיפוטיות בעניינים אזרחיים.
  • פסק הדין יכול להיות בעניין כספי או "צו עשה", לביצוע (כמו פסק דין לפינוי מושכר / הריסת מבנים / השבת רכוש).
  • צווי הוצאה לפועל נגד שותפויות רשומות יתאפשרו רק על פי פסק דין.
  • תיקים אלו נפתחים על ידי זוכים שיש בידם המחאה או שטר שלא כובד, מסיבה זו או אחרת.
  • ניתן לבצע גביית חיובים מסוג זה ישירות בהוצאה לפועל, מאחר ודינם של אלו זהה לפסק דין.
  • תיקים אלה עוסקים בביצוע תביעת חובות שנוצרו מכוח חוזה או התחייבות מפורשת, להם יש ראיות בכתב (ראיות כתובות המעידות על גובה החוב וכוללות חתימה של החייב). זאת לאחר מתן התראה, אך ללא צורך בפניה לבית משפט.
  • התיקים יכולים לעסוק בחיובים שמקורם בהוראות חוק (תשלומי ארנונה, דו"חות חניה ועוד). 

במסגרת תיקים אלה, נאכפים ונגבים פסקי הדין בנושא מזונות

  • משכון דירת מגורים.
  • משכון מקרקעין אחר.
  • משכון רכב.
  • משכון מיטלטלין אחר.

תיקים הנפתחים בגין חשבוניות שלא שילמו עבור נסיעה בכבישי אגרה.

כאשר נפתח תיק הוצאה לפועל, על ידי הנושה, נשלחת אזהרה לבעל החוב. זו מודיעה לו על פתיחתו של התיק, דורשת את כיסוי החוב ומציבה לו טווח זמנים בו יוכל להגיש בקשות בעניינו. כלומר, באפשרותו של החייב להגיש בקשות שונות הנוגעות להסדרת החוב. בניהן, נתונה לו האפשרות להגיש תביעת התנגדות, לאחריה אולי יוטל עיכוב על מימוש ההליך ופרטיו יועברו לבית המשפט. כמו כן, רשאי הוא לבקש להתייצב לחקירת יכולת כלכלית בפני רשם ההוצאה לפועל, אם ברצונו להוכיח כי אין ביכולתו לשלם את החוב במלואו. בחקירה, יידרש בעל החוב להעיד על יכולותיו הכלכליות (נכסיו, הכנסותיו ואלו של משפחתו).

הטלת הגבלות על חייבים

חוק ההוצל"פ מסדיר אמצעי אכיפה שונים אותם ניתן לנקוט נגד הצד החייב. גורמים הזכאים לכספי החוב בתיקי הוצל"פ רשאים להגיש בקשה להטלת הגבלות על חייבים המשתמטים מתשלום. זאת במטרה לכפות על החייב להגיע להסדר חובותיו, או לעיתים כדי למנוע הברחה או הסתרה של נכסים.

סוגי הגבלות:

  • הגדרה כלקוח מוגבל מיוחד בבנק ישראל
  • הגבלת שימוש בכרטיס חיוב
  • הגבלת יציאה מן הארץ
  • הגבלת החייב מלקבל דרכון, או להחזיקו (כל עוד נמצא בארץ)
  • הגבלתו לקבל רישיון נהיגה או להחזיקו
  • הגבלת חייב מלשמש כבעל עניין בתאגיד

כאשר בעל החוב בתיק היא חברה, ניתן להחיל עליה רק את ההגבלות הבאות:

  • הגבלת רשם החברות
  • הגבלת כרטיסי אשראי
  • הגבלה כלקוח מוגבל מיוחד בבנק ישראל

בבחינת ההגבלות שהטילה רשות האכיפה והגבייה, זו הגיעה למסקנה ב-2017 כי הגבלת החייב מלהחזיק רשיון נהיגה הינה היעילה ביותר.

נכון ליוני 2017, מספר בעלי החוב עליהם הוטלה הגבלה אחת או יותר מנה כ-48% מכלל החייבים הפרטיים. ככל שלחייב יש יותר תיקים, ניכר כי סיכוייו להיות בעל הגבלות גבוהים יותר. ההגבלה השכיחה ביותר היא הגבלת האשראי.

דף זה נמצא בבנייה

סגירת תפריט
×
×

עגלת קניות